The Scandal of the exploitation of Rabbis and the strike of the editors in the creation of Otzar HaPoskim אוצר הפוסקים

Otzar HaPoskim אוצר הפוסקים is a Rabbinic Institute operating in Jerusalem since the 1940s. Ironically, the founding of the organization, a branch of התאחדות הרבנים פליטי רוסיא was intended as a way to provide an honorable living for the many immigrant Rabbis who arrived in Palestine after the Holocaust (see in length, the introduction to Otzar Haposkim Vol I). The head of the organization was Rabbi Shmuel Kipnis, and after his passing, it was headed by his son, Rabbi Mordechai Kipnis. The project received twice the prestigious Pras Harav Kook פרס הרב קוק לספרות תורנית award.

I recently stumbled across a treasure trove of documents relating to the organization from the 1970s. The documents include numerous correspondence between the actual editors working for the Otzar Haposkim and the manager, Rabbi Kipnis.

Apparent from these letters is the massive rift between the employer and the employees, with very strong worded letters sent to Rabbi Kipnis from the employees regarding their working conditions. Each letter is signed by every one of the editors. Here is a small sample of the contents of the letters, you can read some of the letters in their entirety below:

אנו מבקשים להפסיק מיד את ההשפלה המדהימה בשליחת שליחים לבדוק את נוכחותינו דבר שאין לו תקדים בשום מקום
We are requesting an immediate stop to the outstandingly degrading practice of sending messengers to check our attendance, something which has no precedence in any place

נשבית את העבודה ביום שני משעה 10-12 וניכנס לביה"כ לומר פרקי תהלים
ניאלץ לאחוז באמצעים דרסתיים ובמאבק קשה עד כדי הזמנה לדין תורה והשבתת העבודה
we will start a strike this Monday from the hours 10-12, we will enter the Bet Knesset and recite chapters of Tehillim.
We will be forced to take drastic measures and harsh tactics including bringing the matter to a Din Torah and imposing a strike

הננו מביעים את מחאתנו על הלנת שכר
We are hereby expressing our protest for withholding our wages

אנו דורשים לא להפעיל את שעון הנוכחות עבור עובדי המערכת
We demand to not impose the attendance check on the workers of the institution.

להוי ידוע שלא נסכים בשום פנים ואופן לנשל אותנו מזכיותנו
It shall be made known, that we will not allow in any way or form a removal of our rights

כל עיכוב במשכורת אפילו עיכוב חלקי יראה כהלנת שכר והרעת יחסי העבודה
Any delay in our paycheck even a partial delay will be perceived as withholding our salary and unlawful work conditions

הננו חוזרים איפוא על דרישותינו: א תשלום תוספת המשכורת. ב. תשלום משכורת החודשית בזמנו. ג. מניעת קיפוחים ושמירת זכיותינו להבא. ד. להוסיף בהוצאות אחרות כל עוד אין המוסד...
We are hereby reiterating our demands: 1. The additional payment on our paycheck. 2. Our monthly paychecks in a timely manner. 3. A halt to our loss of rights and ensuring they are preserved in the future. 4. Not to continue additional spending until our salaries have been paid..

להחזיר לנו מכשיר טלפון עצמאי שנלקח מאתנו זה כשנה ועוד שיתוקן הדבר לתת הוראה לא להפריע ולא להפסיק באמצע שיחתנו ואף לא להאזין לשיחות
We demand that our personal telephone be returned that was taken from us about a year ago, and it shall also be remedied and be instructed that we shall not be bothered in the middle of our conversations and that our phone conversations should not be listened in to.

אנו מבקשים להפסיק מיד את ההשפלה המדהימה בשליחת שליחים לבדוק את נוכחותינו דבר שאין לו תקדים בשום מקום

"הננו מביעים את מחאתנו על הלנת שכר"  

אנו דורשים לא להפעיל את שעון הנוכחות עובר עובדי המערכת

"להוי ידוע שלא נסכים בשום פנים ואופן לנשל אותנו מזכיותנו"

כל עיכוב במשכורת אפילו עיכוב חלקי יראה כהלנת שכר והרעת יחסי העבודה

"הננו חוזרים איפוא על דרישותינו: א תשלום תוספת המשכורת. ב. תשלום משכורת החודשית בזמנו. ג. מניעת קיפוחים ושמירת זכיותינו להבא. ד. להוסיף בהוצאות אחרות כל עוד אין המוסד..."

להחזיר לנו מכשיר טלפון עצמאי שנלקח מאתו זה כשנה ועוד שיתוקן הדבר לתת הוראה לא להפריע ולא להפסיק באמצע שיחתנו ואף לא להאזין לשיחות

נשבית את העבודה ביום שני משעה 10-12 וניכנס לביה"כ לומר פרקי תהלים
ניאלץ לאחוז באמצים דרסתיים ובמאבק קשה עד כדי הזמנה לדין תורה והשבב העבודה